Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 76b
הָכִי קָאָמַר: אֵיזֶהוּ עָנִי רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשְׁהֶא בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת. וְאָמַר רַב כָּהֲנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: הֱוֵי זָהִיר מִן הַיּוֹעֶצְךָ לְפִי דַּרְכּוֹ.
Traduction
This is what Rav Kahana is saying: Who is a pauper who, due to his poverty, becomes a conniving, wicked person? This is one who delays the marriage of his daughter who is a grown woman. And Rav Kahana says in the name of Rabbi Akiva: Beware of one who advises you according to his own interests, as he is likely motivated by personal gain.
Rachi non traduit
הכי קאמר איזה עני רשע ערום. שבשביל עניות מרשיע זה המשהה וכו' והכי אתמר אין לך עני רשע ערום בישראל אלא המשהה בתו בוגרת:
לפי דרכו. להנאתו:
Tossefoth non traduit
איזהו עני רשע ערום. רשע ערום איכא טובא כדמפרש בסוטה בפרק היה נוטל (סוטה דף כ. ושם) אבל עני רשע ערום ליכא אלא האי לחודיה:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְזָקֵן, וְהַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ קָטָן, וְהַמַּחְזִיר אֲבֵידָה לְנָכְרִי – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ''.
Traduction
Rav Yehuda says that Rav says: One who marries his daughter to an old man, and one who takes a wife for his minor son, and one who returns a lost item to a gentile are all individuals who are the cause of sin. Marriage to an old man or a minor leaves the woman unsatisfied and is apt to lead to licentiousness. One who returns lost property to gentiles adds to the property that they stole from Jews. With regard to each of them the verse states: ''Lest there should be among you a man or a woman…whose heart turns away this day from the Lord…saying: I will have peace, even though I walk in the stubbornness of my heart, that the quenched shall be added to the thirsty. The Lord will not be willing to pardon him'' (Deuteronomy 29:17-19).
Rachi non traduit
למען ספות. לחבור כמו ספו שנה על שנה (ישעיהו כ''ט:א'):
רוה את הצמאה. שבע בדבר עם צמא לדבר זקן וילדה זאת צמאה לתשמיש וזקן שבע וכן גדולה לקטן:
והמחזיר אבידה לכותי. השווה וחבר כותי לישראל ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שאף לכותי הוא עושה כן שלא נצטווה עליהם:
רוה. עובדי כוכבים ששבעים ואינן צמאין ליוצרם צמאה זו כנסת ישראל שצמאה ותאיבה ליראת יוצרה ולקיים מצותיו:
מֵיתִיבִי: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִירְקָן – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא''. סָמוּךְ לְפִירְקָן – שָׁאנֵי.
Traduction
The Gemara raises an objection to one element of the ruling of Rav from a baraita: One who loves his wife as he loves himself, and who esteems her by giving her clothing and jewelry more than he esteems himself, and one who instructs his sons and daughters to follow an upright path, and who marries them to appropriate spouses adjacent to their reaching puberty, ensures that his home will be devoid of quarrel and sin. Concerning him the verse states: ''And you shall know that your tent is in peace; and you shall visit your habitation and shall miss nothing'' (Job 5:24). The baraita indicates that it is a mitzva to marry one’s children to appropriate spouses while they are young, contrary to the statement of Rav that one who takes a wife for his minor son causes sin. The Gemara replies: Adjacent to their reaching puberty is different from marrying her to a minor, as there is no concern that his daughter will sin during the brief period until her husband reaches puberty.
Rachi non traduit
והמכבדה. בתכשיטין נאין:
סמוך לפירקן. עדיין קטנים הם:
סמוך לפירקן שאני. דלאו היינו קטן כולי האי דמשום שנה או חצי שנה לא תזנה עליו:
Tossefoth non traduit
סמוך לפירקן. משמע הכא דאבנו נמי קאי וקשה דבפרק חרש (יבמות דף קיב:) אמרינן דקטן לא תקינו ליה נישואין ואמר בהאשה רבה (שם דף צו:) דנשותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום אלמא בעילת זנות היא וי''ל דלא חשיב מיהא בעילת זנות דהא אמר בפרק הכותב (כתובות דף צ.) דקטן שהשיאו אביו אשה כתובתה קיימת:
תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵינָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דּוֹחְקוֹ – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה''.
Traduction
The Sages taught: One who loves his neighbors, and one who brings his relatives close, and one who marries the daughter of his sister, an example of a woman that he knows and likes before taking her as his wife, and one who lends a sela to a poor man at his time of need, when he has no alternative source of funds, with regard to each of them the verse states: ''Break your bread for the hungry, and the poor that are cast out bring to your house; when you see the naked, you shall clothe him, and hide not yourself from your own flesh…then shall you call, and the Lord will answer; you shall cry, and He will say: Here I am'' (Isaiah 58:7–9).
Rachi non traduit
תקרא וה' יענה. לעיל מיניה כתיב הלא פרוס לרעב לחמך וגו' ומבשרך אל תתעלם היינו נושא בת אחותו ומקרב את קרוביו ואוהב את שכניו נמי כמקרב את קרוביו דכתיב (משלי כ''ז:י') טוב שכן קרוב מאח רחוק ומלוה סלע לעני בשעת דוחקו בכלל פרוס לרעב לחמך וכי תראה ערום:
Tossefoth non traduit
והמלוה סלע לעני כו'. משמע דמצוה קעביד וקשה דבפ''ק דחגיגה (דף ה. ושם) אמרינן צרות רבות ורעות זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו ומפרש ר''ת דהכא במלוה לצורך מזונות אבל התם מיירי כשהמלכות דוחקת לגבות ממנו מס וגולגוליות וארנוניות ואם לא היה מוצא היו מניחין אותו ועכשיו גורם זה המלוה ודוחקתו המלכות ולימים בא המלוה וטורף ביתו ושדותיו ומפסיד והיינו צרות רבות ורעות והיינו דקאמר התם זוזי לעללא לא שכיח כלומר לקנות תבואה לתליתא שכיח כלומר כשדוחקין אותו למכור או למשכן ביתו ושדותיו כמו תלויה וזבין (ב''ב דף מז:) ובקונטרס פירש שם דקאי אאם טוב ואם רע זה הנותן מעות לעני בפרהסיא וקאמר זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו וזוזי לעללא לא שכיח מפרש להמציא צדקתו לעני בשעת הדחק ולא בשעה שקודם הדחק שיוכל לבקש מזונותיו לקנות תבואה בשעת הזול שהיה מרויח לתליתא שכיח לקנות פת מן הפלטר מדי יום יום שיפסיד והיינו אם טוב ואם רע וקרי תליתא על שם שתולין הפת בסל ומיהו לאו אורחיה למעבד הכי כדאמר בערבי פסחים (דף קיא. ושם) תלאי בביתא קשה לעניותא מיהו יש לפרש דקרי ליה תליתא משום דדרשינן (מנחות דף קג.) והיו חייך תלויים זה הסומך על הפלטר ואית דגרסי איפכא לעללא שכיח כשקונה תבואה ביחד מצוי פת בביתו לתליתא לא שכיח כשלוקח פת מן הפלטר אין הפת מצויה בביתו:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''אֹתוֹ וְאֶתְהֶן'' – אוֹתוֹ וְאֶת אַחַת מֵהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן.
Traduction
§ The Sages taught with regard to the verse: ''And if a man takes a woman and her mother, it is lewdness; they shall be burned with fire both him and them, and there shall be no lewdness among you'' (Leviticus 20:14). What is the meaning of ''both him and them''? It means him and one of them, as one woman is his wife. He is liable for engaging in intercourse with the other woman; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: It means him and the two of them.
Rachi non traduit
אתהן. משמע ליה לר' ישמעאל את האחת מהן שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא וה''ק קרא ואיש אשר יקח את אשה זו אשתו והדר את אמה באש ישרפו אותו ואת חמותו:
ר''ע אומר אותו ואת שתיהן. מפרש ליה הש''ס ואזיל במאי קא מיפלגי הא ודאי לשרוף את אשתו לא קאמר ר''ע:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: What is the difference between them? Clearly Rabbi Akiva does not hold that his wife is punished when he engages in intercourse with her relative. Abaye says: The difference between Rabbi Akiva and Rabbi Yishmael is with regard to the interpretation of the meaning of the verse.
Rachi non traduit
משמעות דורשין. לשון משמעות המקרא דורשין:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: ''אֹתוֹ וְאֶתְהֶן'' – אוֹתוֹ וְאֶת אַחַת מֵהֶן, שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְאַחַת ''הִינָא''. וְאֵם חֲמוֹתוֹ – מִדְּרָשָׁא אָתְיָא. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ''אֹתוֹ וְאֶתְהֶן'' – אוֹתוֹ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן, וְאֵם חֲמוֹתוֹ הָכָא כְּתִיבָא.
Traduction
Rabbi Yishmael holds that the term ''both him and them [et’hen]'' means him and one of them, as in the Greek language one calls the number one heina. The prohibition in the verse is with regard to one who engages in intercourse with the mother of his wife. And the prohibition of engaging in intercourse with the mother of his mother-in-law is derived through an interpretation of the verses and is not written explicitly in the Torah. Rabbi Akiva holds that the term ''both him and them'' means him and both of them; the prohibition in the verse is with regard to one who engages in intercourse with his mother-in-law, and the prohibition for engaging in intercourse with the mother of his mother-in-law is also written here explicitly.
Rachi non traduit
לר' ישמעאל אתהן חדא הוא. ואחמותו קאי ואם חמותו מדרשא דזמה אתיא כדאמר לעיל מנין לעשות למטה כלמעלה וכו':
לר''ע אתהן תרתי משמע. חמותו ואם חמותו וה''ק ישרפו אותו ואתהן הן שתי אמהות כגון לקח את אשה ואת אמה ואם אמה:
רָבָא אָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה בִּשְׂרֵפָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אִיסּוּרָא בְּעָלְמָא.
Traduction
Rava says: Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva agree that the prohibition with regard to the mother of his mother-in-law is derived through interpretation, and the difference between them is with regard to one who engages in intercourse with his mother-in-law after the death of his wife. Rabbi Yishmael holds that one who engages in intercourse with his mother-in-law after the death of his wife is executed by burning. The verse indicates: Both him and one of them, meaning that he is liable to be executed by burning even if only one of the pair of his wife and mother-in-law is alive, i.e., when his wife is deceased and he engages in intercourse with his mother-in-law. And Rabbi Akiva maintains that in that case, one violates a mere prohibition and is not liable to be executed.
Rachi non traduit
רבא אמר חמותו שבא עליה חתנה לאחר מיתת בתה איכא בינייהו. אבל אם חמותו לתרווייהו מדרשא אתיא:
ר' ישמעאל סבר חמותו לאחר מיתה בשריפה. כמחיים דה''ק קרא אפי' אין מתקיימת אלא אחת מהן תשרף דהא ודאי אאשתו לא קאמר קרא דתשרף:
ר''ע סבר. אתהן שתיהן משמע וה''ק אם אשתו קיימת תשרף חמותו ואם לאו אין כאן עונש שריפה אלא איסור ארור שוכב עם חותנתו:
מַתְנִי' וְאֵלּוּ הַנֶּהֱרָגִין: הָרוֹצֵחַ, וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת.
Traduction
MISHNA: And these are the transgressors who are killed by decapitation in the implementation of the court-imposed death penalty: The murderer; and the residents of an idolatrous city, all of whom engaged in idol worship.
רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֵת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּבַרְזֶל, וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – חַיָּיב.
Traduction
The mishna elaborates: In the case of a murderer who struck another with a stone or with iron, or held him in the water or in the fire, and the victim could not extricate himself from there and he died, the murderer is liable to be executed.
Rachi non traduit
מתני' כבש. פרמי''ר בלע''ז אוחז ראשו של חבירו ותוקפו במים כדי שלא יוכל להרים ראשו וננער ומת:
דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – פָּטוּר. שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב, שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ – פָּטוּר. הִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ: רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
Traduction
If one pushed another into the water or into the fire and that person could have extricated himself from there but failed to do so, and he died, the one who pushed him is exempt from punishment by a court, as he caused the death but did not actually kill the victim. For the same reason, if one set a dog against another and the dog killed him, or if one set a snake against another and the snake killed him, the one who set the dog or the snake is exempt from punishment. If he imbedded the snake’s fangs into another and caused the snake to bite him and kill him, Rabbi Yehuda deems him liable to be executed, as he is a murderer, and the Rabbis exempt him, as they maintain that he indirectly caused the individual’s death.
Rachi non traduit
שיסה. גירה:
השיך. שאחז את הנחש בידו והוליכו והגיע שיני נחש בידו של חבירו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן מפרש בגמ':
גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֶמְרָה ''יָד'' בַּבַּרְזֶל? שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא.
Traduction
GEMARA: The verses state with regard to a murderer: ''And if he struck him with a stone in hand, by which a man may die…or if he struck him with an instrument of wood in hand, by which a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall be put to death'' (Numbers 35:17-18). The term ''in hand'' indicates that one is liable for murder only if he utilized a stone or a wooden instrument that was of at least a certain measure. Shmuel says: For what reason was the term ''in hand'' not stated with regard to the iron instrument, as it is written: ''But if he struck him with an instrument of iron, so that he died'' (Numbers 35:16)? The reason is that an iron instrument of any size kills.
Rachi non traduit
גמ' לא נאמר יד בברזל. כמה שנאמר (במדבר לה) באבן יד בכלי עץ יד משמע שיש בה מלא אחיזה דבעינן שיעורא אבל בברזל כתיב ואם בכלי ברזל הכהו:
שהברזל ממית בכל שהוא. על ידי תחיבה שתוחב לו מחט בושט או בלבו:
Tossefoth non traduit
שברזל ממית בכל שהוא. פירש בקונטרס שתוחב לו מחט בושט או בלבו וקשה דא''כ אפילו קוץ נמי אלא נראה משום דאמר בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלד.) ובפרק בהמה המקשה (חולין דף עז:) ובהערל (יבמות דף עו.) דברזלא מיזרף זריף:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי אוֹמֵר, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה תּוֹרָה בּוֹ שִׁיעוּר. וְהָנֵי מִילֵּי דְּבַרְזֵיהּ מִיבְרָז.
Traduction
This is also taught in a baraita. Rabbi Yehuda HaNasi says: It is revealed and known before He Who spoke and the world came into being that an iron instrument of any size kills. Therefore, the Torah did not provide a measure for it. The Gemara comments: And this statement applies only when the murderer stabbed him with the iron instrument. But in a case where the murderer struck another with an iron instrument, he is liable only if the instrument was at least a certain measure capable of causing death.
Rachi non traduit
דברזיה מיבריז. פונש''ט בלע''ז אבל הכהו לארכו דרך הכאה שיעורא בעי:
וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם. רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן. רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן: אַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהוּ דְּחָפוֹ, כֵּיוָן דְּאֵין יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – חַיָּיב. סֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן: אַף עַל גַּב דִּדְחָפוֹ, כֵּיוָן דְּיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – פָּטוּר.
Traduction
§ The mishna teaches: Or held him in the water and that other person died, the murderer is liable. The Gemara comments: The first clause of the mishna teaches us a novel element, and the latter clause of the mishna teaches us a novel element. The first clause teaches us a novel element: Even though it was not he who pushed the individual into the water, since he held the victim and the victim could not extricate himself from there and he died, the one who held him in the water is liable to be executed. The latter clause teaches us a novel element: Even though he pushed the individual into the water, since the victim could have extricated himself from there but failed to do so and he died, the one who pushed him is exempt from punishment.
Rachi non traduit
אף על גב דלאו איהו דחפו. אלא שנפל מעצמו ובא זה וכבש עליו ולא נתנו להרים ראשו:
שיכול לעלות משם. אדם אחר כיוצא בזה ושעה גרמה לו:
פטור. הדוחף דלא עביד שיעור מיתה:
כָּבַשׁ – מְנָלַן? אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּאָמַר קְרָא ''אוֹ בְאֵיבָה'', לְרַבּוֹת אֶת הַמְצַמְצֵם.
Traduction
The Gemara asks: From where do we derive that one who held another in the water is liable to be executed? Shmuel says: It is derived from a verse, as the verse states: ''Or in enmity he struck him with his hand and he died, the assailant shall be put to death; he is a murderer'' (Numbers 35:21). The phrase ''or in enmity'' serves to include one who confines another in a place where he cannot survive.
Rachi non traduit
או לרבות את המצמצם. היינו כובש שצמצמו שם שלא יקום:
הָהוּא גַּבְרָא דְּצַמְצְמַהּ לְחֵיוְתָא דְּחַבְרֵיהּ בְּשִׁימְשָׁא, וּמִתָה. רָבִינָא מְחַיֵּיב, רַב אַחָא בַּר רַב פָּטַר.
Traduction
There was a certain man who confined the animal of another in a place in the sun and it died from exposure to the sun. Ravina deemed the man liable to recompense the owner as though his action caused the death of the animal. Rav Aḥa bar Rav deemed him exempt from recompensing the owner, as it was not his action that caused the death of the animal.
רָבִינָא מְחַיֵּיב, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה רוֹצֵחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן, חִיֵּיב בּוֹ אֶת הַמְצַמְצֵם.
Traduction
The Gemara elaborates: Ravina deemed him liable to recompense the owner, and he derived it by means of an a fortiori inference: Just as with regard to a murderer, where the Torah did not render the legal status of one who kills unwittingly, who is exiled, like that of one who kills intentionally, who is executed, and did not render the status of one who kills due to circumstances beyond his control, who is exempt from punishment, like that of one who kills with intent, who is liable, nevertheless the Torah rendered one who confines another in a place where he cannot survive liable to be executed, even though he did not perform an action;
Tossefoth non traduit
רוצח שלא עשה בו אונס כרצון. כי ההיא דפרק המניח (ב''ק דף לב:
ושם) הסותר את כותלו לאשפה אי דלא שכיחי רבים אנוס הוא וכן היתה לו אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה מעולם לענין נזקין חייב לענין גלות פטור שלהי פרק כיצד (שם דף כו: ושם) ויש ענייני אונס דאפילו נזקין פטור כמו שמחלק בירושלמי בין בא וישן אצל הכלים להיה ישן כבר והביאו כלים אצלו וכגון אפילה וקרן זוית דפרק המניח (בבא קמא דף כז:) ובהגוזל בתרא (שם דף קיב.) ובפרק אלו נערות (כתובות דף לד:) הניח להן אביהן פרה שאולה וטבחוה ואכלוה משלמין וכו' מה שנהנו אבל מה שהזיקו לא ובפרק הפרה (ב''ק ד' מז.) גבי נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות שפוטר שם את בעל הבית כשהזיק את הנכנס היכא דלא הוי ידע ביה ועוד בפרק המניח היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון נשברה חבית בקורה חייב ואם עמד בעל חבית פטור ובשלהי השוכר את האומנין (ב''מ דף פב: ושם) המעביר חבית ממקום למקום ושיברה רבי יהודה אומר שומר חנם ישבע וכו' מדפטרינן שומר חנם ולא מחייב מטעם אדם המזיק ש''מ דבאונס שהוא כעין גניבה ואבידה מיפטר ולכך מחייב שומר שכר וא''ת הא שלהי כיצד הרגל (ב''ק דף כז.) מחייבים נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה אף על גב דרוח שאינה מצויה הוי כעין גניבה ואבידה כדאמר בפרק שור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף מה.) גבי ד' שנכנסו תחת הבעלים הרגו מועדין נהרגין ומשלמין את הכופר וחייב לשלם דמי שור לבעליו חוץ משומר חנם ומוקי לה דנטריה שמירה פחותה דשומר חנם כלתה שמירתו והנך אחריני לא כלתה שמירתן ודייק כמאן אי כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר ניתני וכולן במועד פטורים מן הכופר פירוש משום דמועד סגי ליה בשמירה פחותה לרבי יהודה והיינו דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ואינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה כדמוכח בריש הכונס (בבא קמא דף נה:) ומדמחייבינן נושא שכר ופטרינן שומר חנם ש''מ דרוח שאינה מצויה הוי כעין גניבה ואבידה ואפ''ה מחייבינן ביה אדם המזיק כדפרישית וי''ל דרוח שאינה מצויה הוי כעין אבידה ומחייבין ביה המזיק ונתקל לרבי יהודה הוי כעין גניבה דפטרינן ביה אדם המזיק כדאמר בהשואל (ב''מ דף צד:) דגניבה קרובה לאונס ואבידה קרובה לפשיעה ולענין שומר שכר מיחייבי תרוייהו וכן מוכח בהגוזל קמא (ב''ק דף צט: ושם) גבי טבח אומן שקלקל דפריך למאן דפטר בחנם מברייתא דקתני נתן בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר אלמא ס''ד דהאי מקשה אפילו בחנם חייב כמו שומר שכר שחייב על האבידה ומשני אימא מפני שהוא נושא שכר לפיכך בשכר חייב אבל בחנם פטור דהוי כעין גניבה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source